בס"ד
רחי לוי, אמא לשישה יקרים בבית אל, מורה לחינוך מיוחד ולהוראה מתקנת,
מאמנת אישית להורים ולתלמידים.
שנות ניסיון רבות עם תלמידים מתקשים או תת-משיגים הוכיחו לי פעם אחר
פעם שמה שחסר לתלמידים כדי להצליח זה לאו דווקא תמיכה לימודית. עובדה שאנחנו
פוגשים את אותם תלמידים מגיעים למערך הלמידה התומך שנה אחר שנה. גם כאשר הציונים
עולים בצורה משמעותית, במקרים רבים לא רואים שינוי מהותי ביכולת הלימודית. ודפוסי
הלמידה נשארים.
השיפור אינו משקף את ההשקעה הארוכה!
כמורה לחינוך מיוחד, לצד השימוש בארגז כלים מעודכן וחדיש בהוראה מתקנת, אני מתבוננת
לעומק בתלמידים שמגיעים. אם אני מבחינה שהם גוררים רגלים אני מבינה שהם מחפשים
משהו מהותי יותר כדי לעלות על מסלול לימודים. יותר מכל, מה שהביא את תלמידי לשיפור
מהותי בתוצאות היה התמקדות בטיפול במחשבות ובאמונות שלהם על עצמם כדי לשנות את גישתם.
יאיר, תלמיד כתה י', היה הראשון שעבר איתי תהליך משמעותי במקום סיוע
לימודי קונבנציונאלי. היו לו קשיים
בלימודים ולבקשתו התחלנו ללמוד איך ללמוד תנ"ך לקראת מבחן הבגרות בסוף השנה. מובן
מאליו שבלתי אפשרי להקיף בשיעור שבועי את כל החומר למבחן בגרות ולכן בחרתי בלימוד אותו יוכל לאמץ ולהמשיך גם לבד.
להפתעתי, גיליתי שיאיר כלל אינו מנסה לרכוש דרך להיות לומד עצמאי אלא להישאר נתמך
ונעזר. במצבו לא ראיתי טעם להמשיך להקנות לו אסטרטגיות למידה בתנ"ך. אולם מצד
שני, בלתי אפשרי שתלמיד ילמד באופן יחידני את כל החומר בתנ"ך ובעצם את כל
החומר לבגרות בכלל...
חשבתי שיעיל יותר לטפל במה
שעוצר אותו בלימודים בכלל.
במהלך שיחה קצרה התברר שיאיר מאוד רוצה להצליח בלימודים. הוא מוכן
לעשות כל מה שנדרש, אבל בתנאי שיצליח. חולשה גדולה מילאה אותו מהפער שבין ההצלחה
האולטימטיבית – ציון 90, לבין הציונים שהוא מקבל. כאבו על הכישלון שהוא חווה או
שהוא עלול לחוות היה עמוק והוא פרץ בבכי.
בתהליך מובנה וממוקד יאיר שינה את גישתו להצלחה והוא היה מוכן לקבל את
עצמו בכל ציון חיובי שישקף את ידיעותיו. הייאוש שהתחלף לתחושת מסוגלות להגיע
לתוצאות מילא אותו בתקווה ובכוח.
הלימוד והמבחן הרגוע והמשוחרר אפשר לו למצות את יכולותיו והוא קיבל
88...
לאחר מספר פגישות כבר לא היה לו כלל צורך בסיוע לימודי ובתהליך קצר
יאיר ביצע השלכה של השינוי והפך ללומד
עצמאי גם בשאר המקצועות. ההישגים היפים אליהם הגיע תגמלו אותו על השקעתו ומלאו
אותו באנרגיות חיוביות בהמשך עד לתעודת בגרות רחבת היקף ומוצלחת.
גם גלעד הגיע אלי כדי ללמוד תנ"ך. הוא היה בכתה ט' וכאשר חבריו
קיבלו תגבור בקבוצה קטנה לקראת מבחן מסכם על ספר שלם הוא הסתובב סמוך לכתה. הבנתי
שהוא לא אדיש למבחן, אולם אינו מסוגל להיכנס וללמוד יחד עם כולם. הזמנתי אותו
לשיחה.
גלעד היה למוד אכזבות. הוא האמין שהוא אינו יכול להצליח בשום מקצוע.
בטח לא בתנ"ך. בטח שלא עם המורה הזה, וודאי שלא ספר שלם. לדבריו, אין סוף
להשקעה בתנ"ך, ובכל מקרה, גם אם משקיעים המון אין סיכוי להצליח, ועד כמה
שמשקיעים הציון תמיד נמוך, ובלתי מעשי ללמוד את כל הפרקים ואם ילמד לא ישאר לו זמן
לחיות ועוד ועוד...
מאחורי המגילה הארוכה והמייאשת הזו, היה גלעד, שמאוד מאוד רצה להצליח
אולם לא מצא דרך. גם גלעד לא היה פנוי ללמוד אסטרטגיות למידה בתנ"ך. במקום
הדרך המקובלת לתמוך בו באופן יחידני בכל החומר לתנ"ך (ובשאר המקצועות...) הדרך
לעזור לו הייתה לשנות את יחסו ללימוד. תוך זמן קצר הוא חזר אלי ואמר בשמחה שמכל
הרשימה הארוכה נשארו רק שלושה משפטים. ליווי מקצועי לכניסה מדורגת לתפקוד לימודי
בשיעורי תנ"ך עזרה לו לטפל במקביל במשפטים שעוד נותרו... ולהצליח.
אחריהם היה
מושון, שהיה תלמיד בינוני. הוא ביקש ללמוד הבעה לאחר שכל השעורים הפרטניים שקיבל
בעבר לא עזרו לו לפרוץ את התקרה השקופה שחסמה אותו מלהצליח. אחרי התהליך הממוקד
כבר לא היה צריך שום עזרה והוא הצטיין. מדהים היה לראות כיצד בתוך זמן קצר הוא
השתחרר למצות את יכולותיו והצטיין לא רק בשאר המקצועות אלא בטחונו העצמי עלה
בנגינה ובשאר תחומי חייו.
אחריהם הגיעו
עוד עשרות תלמידים שהתלהבו מהגילוי העצמי על העיכובים שלהם ושמחו להשתחרר מהם. חלקם
היו מיואשים ונראו בתחילה כלא מעוניינים. המשותף לכל אלו שהצליחו הוא רצונם האמיתי והחזק להצליח.
והמפתיע מכל, שאח"כ הם היו מלאי סיפוק מהתהליך ומההישגים וכבר לא נדרשו לסיוע
לימודי.
וכך שיתפו מתבגרים
מה השיגו מהתהליך:
גילית, תלמידת
כתה יא', הגיעה אלי לאחר הסטוריה של ציונים נמוכים בלבד. בהמשך היא כבר לא יכלה
להמשיך את פגישותינו בזמן השיעורים, פשוט כי פתאום היא לא הייתה מוכנה להפסיד שום
שעור...וכך סיכמה "אפילו שבא לי להיות בחוץ, לא ללמוד, ולעשות כיף, אני
מתעקשת להישאר בשיעור. קודם וויתרתי לעצמי. עכשיו...יותר קל לי". מדהים ומרגש
היה לקרוא את ההודעה ששלחה לי בתום מבחן הבגרות שהתקיים לאחר התהליך: ..."היה
ממש בסדר. ב"ה. גם למדתי בנחת, בלי לחץ..היה מעניין, טוב ומעשיר...
אודליה, תלמידת
כתה י' נפגשה איתי ביוזמתה, שתי פגישות בלבד. כך אמרה לי לאחר חודש וחצי:
"תמיד הייתי גרועה בלימודים. כל הציונים היו מתחת ל50 רוב הזמן. לא התאמצתי
בכלל וקיבלתי כל השנים הוראה מתקנת. היום אני מתאמצת ומשקיעה וגם מצליחה."
להשלמת פערים הצעתי לה הוראה מתקנת. היא סרבה. "אין צורך" היא אמרה.
כמורת שילוב אני ממשיכה לפגוש תלמידים רבים
בתחומי קושי שונים. חלקם זקוקים להוראה מתקנת ולאסטרטגיות למידה. ישנם תלמידים
ששיבושי קריאה מעכבים מאוד את יכולתם הלימודית ולאחר שעורי קריאה מתקנת יש לבנות
חזרה את תדמיתם הלימודית שנפגעה עקב כך. אני
מנסה לדייק ולבנות את הדרך הכי מתאימה לכל תלמיד, בהתאם להתקדמות שלו, ומבקשת
מהקב"ה שאהיה להם לשליחה טובה.
כיצד אני
מאבחנת??
כשתלמיד מגיע לקבל
עזרה ממוקדת, יש לצפות שהקניית אסטרטגיות למידה תשפר את מצבו הלימודי הכללי והוא
יתמלא כוח ותקווה.
אם התמונה
הכללית היא של חולשה לימודית, הוא פאסיבי, חסר מוטיבציה ויש קושי בגיוס הפנימי
שלו, אני מוצאת ששורש הקושי אינו לימודי. לעתים התלונה היא שהוא לומד ומשקיע אולם
התוצאות אינן טובות. משמעות הדבר היא שלאחר שנה שלמה של תמיכה, מצבו הלימודי לא באמת
ישתפר. כשאני מזהה שהתלמיד תקוע אני מזמינה אותו לבירור מה באמת עוצר אותו. תלמידים
רבים ששים לדבר על הדבר האמיתי שעוצר את חייהם. אני כואבת איתם, מנסה להתאים להם
דרך ומוצא ומתרגשת ביחד איתם כשהם מגלים מה באמת מעכב את הצלחתם.
אז מגיע השילוב
האמיתי!
שיחות התחזוקה
ומפגשי השילוב הנן שיחות מתוך חוזק, התעצמות ותקווה והן מניבות אחריות אישית, עצמאות לימודית
וגם...הישגים ותוצאות.
אני מזמינה גם
אותך ואת ילדך לבדוק מהי הדרך המתאימה לו כדי להצליח בלימודים וגם ליהנות מזה.
להורדת המדריך המלא והמפורט להורים הרוצים
לרתום את ילדם בעצמם להצליח בלימודים לחץ כאן.
השכלה והתמחות:
תואר ראשון בחינוך מיוחד ויהדות במכללה ירושלים לבנות
ניהול טיפול לקויי תקשורת, דוד ילין,
הכשרת מאמנים בגישה יהודית, כוונה,
התמחות מאמנים לבעלי הפרעות קשב, בר אילן,
התמחות באימון הורים, בר אילן,
הובלת קבוצות אימון בגישה יהודית, כוונה,
אימון מתקדם להתמקדות, כוונה,
